רק משפטים
נלחמים בקארמה
זוכר שפעם שאלת אותי
למה אתה לא כותב שירים ישירים
לא ידעתי להסביר
כמה קל לכתוב משפט פשוט, כמה יפה שהכל מסתבך
עכשיו נתקע עם המילים
משבר גיל ה…. כבר לא מייחס לזה חשיבות
לפעמים רוצה לצאת מעצמי
לכתוב משפט כמו ללכת לעזאזל ולצאת מהמסמך בטריקת דלת
אין כאן דרכים קלות
אי אפשר לכסות את האבק
הפנים לא תמיד משקרות, אך האמת דמיונית
זוכר שפעם אמרת לי, תכתוב כל עוד אתה מרגיש
ומה עכשיו? אני לא מסוגל לכתוב משפט פשוט
משהו שימשוך את שאר המשפטים אחריו
מילים עצובות, חסרות תכלית
הכל חוזר על עצמו, בלי שום דבר להוסיף
לא מסוגל לכתוב משפטים מצחיקים
ולא יודע איך לכתוב מחאה בלי להסתיר את הפנים
הידיים מתקתקות מהר
לא ברור למה, אין ממה לפחד
את לא מבקשת לקרוא שום דבר שכתבתי
את לא צוחקת בקול ממשפט מקרי שמופיע לפני הנקודה
לא מסוגל לכתוב שירים יותר
רק משפטים שמתחברים על הנייר
פעם ידעתי לכתוב שירים, היום אני כותב רק משפטים.
השיר נכתב בספטמבר 2016
