שבילים
שביל מול הר
ראינו קבוצות של אנשים רצים
מדי פעם הצטרפנו בשביל מטרים בודדים
השיא כבר נקבע, הוא מאחורינו
אין לנו מה לשבור, אין לנו בשביל מה ליפול
בתוך ראשי אני ממשיך לרדוף אותך
אין לי שקט, אז אל תנסי לתפוס אותי עכשיו
אחזור לעמוד בצד
כשהכל זה ייגמר
עכשיו השבילים נסגרים
אני מחכה שמישהו ידליק את האור
נצא לאט בצעדים מדודים
עוד לפני שמישהו יתעורר וישאל בשביל מה
את מסתכלת עלי, כשאני כותב בין רמזורים
לומדת איך שיירי הופכים לשמות כתובים
קבוצות של אנשים ממשיכות לרוץ
אנחנו נדע מתי להצטרף אליהם, בדיוק בזמן
אל תלמדי אותי לשקר, זה גדול ממני כעת
השיא כבר מאחורינו
כל מה שנכתב, לא באמת שלנו
גם לא המספרים שמלמדים אותנו השעונים
את מסתכלת עלי
כותב בין רמזורים
עוד משפט, עוד מילה, קוראים לזה שיר אני חושב
בסוף אמצא את הזמן, בסוף השבילים ייפתחו
ברמזורים אני כותב קטעי שירים בפלאפון, בריצה מדי פעם אני מצטרף לקבוצות של אנשים רצים.
השבילים בסוף נפתחים.
השיר נכתב במאי 2015
