שדות הקרב לא קוראים לי
חייל בורח מבשורה
שדות הקרב לא קוראים לי
יש ביננו גדר
שמפרידה אותי מהם
שדות הקרב לא מבקשים ממני
לבוא אליהם, בלילה שאני רעב
הם שלחו לי מכתב
וביקשו שלא אראה את פניי אצלם
כן, שדות הקרב לא יהיו המפלט שלי
ואני יודע יכלתי להיות חייל טוב
ללבוש את המדים
לשים קסדה על הראש שלי
לצבוע את פניי
ולהתחבא מאחורי כול עץ
עד שהיו אומרים "לירות"
כן שדות הקרב, לא מבקשים ממני
לבוא אליהם לסופשבוע
אני לא אהיה חייל
אני לא אהיה מספר שיגרום למישהו לגמור בהנאה
שהוא ידבר על מוראל העם
אני אהיה רק עוד אחד
כישלון של המערכת
שדות הקרב סגורים בפני
מביט מרחוק
יש בי צער
רואה אנשים טובים נלחמים
אני רוצה להיות שם איתם
רוצה להיות גם חלק מן המלחמה
חץ על המפה
כן, שדות הקרב לא קוראים לי
לא צועקים לתוך אוזניי
אני לא אדע מזה להיות
חבר לנשק
שדות הקרב לא צריכים אחד כמוני אצלם
יש עשרות פרחים שצומחים להיות גינה יפה בחצר
תמיד ביניהם יש אחד, שנובל
כן, בלילות אני חולם על טנק, מפקד שצועק פקודות
וריח הדם מעיר אותי
אז אני מבין
שדות הקרב לא צריכים אותי
אני אשאר במיטה
רחוק ממני, נישא ריח השריפה מעל שדה, ובשדה כולם אחים
ובשישי, הם חוזרים עם הסיפורים
ואני יוצא לשתות קפה בעיר
המלצריות מחייכות אלי
אבל בתוכי אני יודע
שבכול גינת פרחים, אני הפרח הנובל
שדות הקרב סגרו שעריהם בפני
אני לא אלך לשדה הקרב
ואני לא אחזור.
כמו פרחים אחרים.
השיר נכתב בשיא האינתיפאדה, פציפיזם ולאומנות , יד ויד הולכים בראש.
נובמבר 2014
