שד
דמות
בתחנת ביניים, זה מצליף בי
לא יכולתי להימנע מזה
חשבתי על כל הפעמים שהאזנתי לך
ידעתי מי אתה
אתה לא הכרת אותי
המחלה שלך, הצעקה שלי
באמצע הרחוב, בין האנשים
במקומות הכי בודדים
בבטן צמח השד, בראש נרקב דבר
דבר שעוד לא נולד
עכשיו בתחנת ביניים, מתכונן לעלות
עוד רכבת אחת
משהו עצור בפנים
המילים שכתבתי כבר נחנקו בתוכי
איך אספר להם איך זה מרגיש
רציתי לצרוח,
השמש סנוורה אותי
ובראשי שמעתי את אמונת הכופרים
המוות יודע לחלחל גם ברגעים טובים
הם הגיעו אלי בטיפות קטנות, מנות מדודות
באמצע העיר, ברחוב ראשי
כולם רצו לצרוח, שמעתי אותם
הם צרחו בלי קול
בתחנת ביניים, לא היה לי סיכוי לעצור
לא את המילים שכתבתי
לא את מה שהיה עצור בפנים
לכולם יש דמעות כתובות
ואני כאבתי על מישהו שלא הכיר אותי
על צרחה ברחוב ראשי ושד שצמח בבטן
זה היה בכל העיתונים, בכל מקום, גם ברחוב הראשי.
זה ממשיך איתי כל הזמן לכל מקום.
השיר נכתב באוגוסט 2013
