שקועים
אמה על הספה
יושבים במרפסת, מבט קצר על השעון
הכל זז לאט, גם הזמן
ומשהו מתקצר
לפני שהוא נמשך
את לא קוראת בשמי
לא אומרת מילה
מה שחסר זה תמיד הדבר הכי חשוב
אז אני שוקע במחשבה, מה היה קורה אילו
אולי אנחנו צריכים לנסוע מכאן
אולי כבר אין לנו ברירה
שוקעים במרפסת
אין לנו חלומות, רק מקטעים קצרים של אשליות
יושבים במרפסת, מבט קצר על השמיים
יש מי שמתפלל, אנחנו רק מחכים שהעננים יעברו
יחלפו מעלינו בדרך אל מקום אחר
כל כך הרבה שקט, אי אפשר להרגיש
את לא קוראת בשמי
לא אומרת לי מה את חושבת
אני לא כותב יותר שירים
אז אני משקר, כותב רק מילים
פעם היינו יוצאים עד מאוחר
מביט על השעון אין לנו סיבה לחכות
אנחנו תמיד מאחרים, זה לא בכוונה
עניין של גיל, לעיתים אנחנו עוד מנסים להספיק
יושבים במרפסת
אני קם ומשאיר אותך לבד
את כבר רגילה
קו המחשבה נקטע, אל תגידי איך זה מרגיש בינתיים
לפעמים ישיבה במרפסת זה הרבה מעבר לישיבה רגילה…
