תאונת דרכים מפוארת
ארוחת ערב
בתחילה, הזוגיות שלנו היתה דומה לקטע ספרותי, שיר או סיפור
בהמשך נהפכה לפולחן, מסורת שאי אפשר לחתוך
ועכשיו היא חפץ, אובייקט שעומד באמצע החדר ומתבוננת עלינו
אי אפשר לחמוק ממנה, אי אפשר להסתתר מפניה
נשארנו עם החשבון ביד אז צריך לשלם
זה מובן מאליו, כמו טיפול אצל פסיכולוג
חוזרים כל הזמן אל אותה נקודה, הורים, ילדות, אכזבה
בתקווה לגלות על עצמנו משהו חדש שלא התיישן
זו כמו תאונת דרכים מפוארת
מכה ועוד מכה, לא יישאר מאיתנו דבר רק חלודה
והזוגיות שלנו היא פרק לא מפואר בתולדותיה של אימפריה מתפוררת
היסטוריה שאי אפשר לכתוב מחדש
השארנו מאחור את כל מה שיכולנו
המשכנו קדימה, בתקווה שלא נצטרך לחזור
פעם היה לנו סיפור נהדר לספר
היום אנחנו מדברים ושומעים קול של מישהו אחר
מדי יום מביטים במראה עד שלא מזהים את העיניים
עומדים קרוב אולי נצליח להקשיב, אלה רק רעשים
היינו דמויות שהמציאות לעצמן עולם משלהן
העולם התפוצץ, אז נשארנו בחדר, מפחדים לצאת
המציאות נעה במעגלים
אולי החלומות מעירים אותנו באמצע הלילה
מזכירים לנו שאנחנו צריכים לנשום באופן עצמאי
אנחנו עוד נגלה שהזוגיות שלנו היא לא תמונה שנועדה לקשט את החדר
לא, היא לא טקס פולחני
ולא אובייקט שמוצב על השולחן בעורמה
גם לא ביטוי שנועד לסלק את העלבון
עולם שהמצאנו, תאונה מפוארת שלא מפחדת לקרות
סדרה על זוגיות, העלתה שאלות. לא עלינו, עליהם.
השיר נכתב באוקטובר 2021
