תחושה של סוף
גן ילדים
מול שמיים מנצנצים מאור כוכבים
עמדנו באמצע הרחוב, לא ידענו איפה הוא מתחיל
מכוניות נסעו במהירות
לא ידענו מאיזה כיון, לא יכולנו לחשוב לאן נוסעים
לא היה איש שיכול היה לספר לנו מה כאן קורה
באוויר היתה תחושה של סוף, למרות שהקסם רק התחיל
יכולנו להרגיש אותו משפיע עלינו
בינתיים פנסים הבהבו עד שנעלמו מהמרחב
אם רצינו לעזוב היה לנו לאן
אנחנו לא דומים להורים שלנו, אצלנו הצ'קים שמורים עמוק בכיס
מה שלא נפדה היום , יישאר על השולחן
אנחנו לא מחפשים סיכויים עלובים בשביל להמר על הכל, זו התחתית ואנחנו יודעים איך זה מרגיש
זוכרת איך שכבנו בפארק כל הלילה
כשהגלגל הענק לא הפסיק להסתובב
אנשים טיפסו והגיעו הכי קרוב לעננים
הם ראו שם משהו שלא יכולנו להרגיש
העיניים נעצמו אבל ידענו לאן אנחנו רוצים ללכת
מול שמיים מנצנצים מאור של כוכבים
עמדנו באמצע הרחוב, באוויר היתה תחושה של סוף
לא נתנו למילים לשלוט בכל דבר שעשינו
המתיקות העצובה נעלמה מתוכנו
ידענו מה זאת אומרת כשהעיניים ביקשו לראות מה שהיד לא יכולה לתת
אנשים עזבו מהר, התעקשנו להישאר
והגלגל הענק לא הפסיק להסתובב,
גם אחרי שנעזוב
משהו באוויר יישאר
תחושה של סוף
רק הקסם אמיתי
בימי שלישי בערב, אני בפארק הירקון, רץ, אני יכול לראות את הגלגל הענק של הלונה פארק מסתובב.
אז אני חושב עלינו ועל תחושה של סוף.
השיר נכתב בינואר 2017
