תמונות ואנשים
תחנת רכבת, לפני המסילה
עכשיו עולות בנו תמונות
חיים אחרים
אנשים שלא הכרנו מעולם
חוזרים אלינו
גשרים שלא חצינו, נבנים כך סתם פתאום
ועכשיו במקום רחוק
יש מי שיושב ליד נהר
תוהה אם זה היה נכון,
אולי זה עדיין שם
ואנחנו לא היינו צריכים לעזוב מעולם
זוכר בהודו, על גג של מסעדה קטנה
חלמנו שאלו החיים,
לא ידענו שנתעורר
בגיל ארבעים, נשואים עם ילדים
מנסים למחוק עוד יום בלוח
עכשיו עולות תמונות
אנשים שלא למדנו להכיר
קולות ממקומות רחוקים
חוזרים אלינו בלי להרגיש
אל תוך רעש של הפצצה כבדה
זוכר, תחנות רכבת עמוסות
טיפסנו אל קרון השינה
חלמנו שאלו החיים, רכבות ותיקים כבדים
הגענו בבקרים
אל מקומות שלא היינו חוזרים אליהם
חשבנו שאלו החיים
לא ידענו שנתעורר
בגיל ארבעים, נשואים עם ילדים
יושבים במסעדה בלב העיר
מנסים לאכול את מה שאפשר, וחוזרים אל תמונות שנמחקו מזמן
השיר מבטא געגוע או תחושה, שיום אחד התעוררנו קצת מבוגרים ממה שחשבנו
השיר נכתב בפברואר 2024
