פסל

פסל

 

את סופרת את הימים ואנחנו לא מדברים

כשאנחנו יושבים מול המסך, אני נרדם ואת ממשיכה

כשאנחנו יוצאים החוצה, הכל נראה רגוע

עד שצריך להרים את הראש והעיניים נפגשות

 

אני לא מחפש מחסומים, את לא מחפשת אישורים

אין לנו תעודות להציג

כל מה שיש לנו ביד

זה משהו שלא יכול להחליק

 

ליד הגדר, איפה שפעם היינו מתחבאים

עומדים שם כלבים שנובחים

אנחנו לא ממהרים לסגור את כל הפרטים

לפעמים אנחנו עוד אוחזים ידיים ומתפתלים

 

כשאנחנו יושבים מול המסך, אני נרדם ואת ממשיכה

העיניים מדברות ישר אל הידיים

לא יכול לראות למה את מתכוונת כשאת אומרת

השירים הפסיקו לנבא את מה שיקרה

 

מקשיב לקולות, מנסה בכוח לאסוף רסיסי חיים

ברגעים שאין לנו מה להגיד

את לא מחפשת אישורים, אני לא מחפש תעודות

מחזיקים בידיים רק את מה שלא יכול להחליק

 

ואז אנחנו קמים

יוצאים מהבית

מבקשים לא להסתתר

יש מי שמנסה לגעת ויש מי שמנסה להביט

 

אנחנו אף פעם לא יודעים איך כל זה מתחיל

את לא צריכה אישורים, לא זקוק לתעודות

מחזיקים בידיים רק את מה שלא יכול להחליק

ובינתיים מה? אני נרדם ואת ממשיכה

 

 

לא יודע אם השיר מדבר על זקנה או על ריחוק, פה ושם יש הקשרים לשירים של אחרים שנשמעים ברקע.

השיר נכתב ביולי 2017.

Please follow and like us: