חודש: אוקטובר 2018

זה תמיד אותו סיפור באותם צעדים מתבונן בשעון, ארבע בבוקר מה שמרגיש קל, הופך כבד יוצא לאט בשביל לא...

מתבונן בך כמו ממרחק של זמן למרות שאני לידך מרחק נגיעה אחת עד שאשלח את היד, את תיעלמי ...

במקום בו אנחנו עומדים השמש כבויה וירח מדמם בלילה במקום בו אנחנו עומדים תהום נפערה ואין אדמה כל...

אני לא רוצה לרקוד לבד אל תשאירי אותי כאן בצד תניחי את ידך בידיי שלא ארגיש את הסערה מתקרבת...

ביום הכי שמח בשנה הייתי עצוב ללא תקנה חיפשתי אשמה להיאחז בה שתיתן לי סיפוק בזמן הריק ביום...

אתה אומר לי, בוא, בוא נצא לטיול שנינו עדיין ילדים יש לנו עוד סיכוי, אנחנו לא צריכים להתכנס בפרטים...

בואי ננשום לאט כך נוכל להאט את הזמן השמיים ישנו צבעים בתנועה לא מקרית כשההמון יצעד מהר אנחנו נלך...

מהמקום בו עמדנו יכולנו לראות אורות נוצצים בערפל זריחה של יום רגיל מציפה את הסביבה, נוגעת בנו בלי להרגיש...

מהמקום בו עמדנו יכולנו לראות את תנועת העננים נעים מדרום לצפון, נוטשים אותנו ומשאירים לנו שמיים ריקים לא אחזנו...

שתפו אותי