חודש: נובמבר 2018

מהמקום הזה, אין הרבה דרכים לברוח כל השבילים מובילים אל אותם בתים כל העיירות נראות אותו דבר פועלים יוצאים...

אנחנו עומדים במקום הכי גבוה מתבוננים על גורדי שחקים מזכוכית מבריקה עומדים ניצבים גאים מעל מסילות הברזל אנשים נראים...

עוד מעט ייגמרו השירים לא יהיה לנו מה לנגן יותר נעמוד במרכז החדר דוממים נחכה שמישהו יפתח את הרדיו...

האדמה כאן לוקחת הכל את אומרת, ומפוררת אבנים דמיוניות קסמים מתו לנו ביד, ולא נשאר ממה להתפעל יותר בזמן...

גם אני רוצה להיות הגבר שעובד בשבילך מפשיל שרוולים ומזיע בגללך גם אני רוצה להיות הגבר ששם את האוכל...

השמש עדיין לא זרחה מעל הפארק רק שנינו נעים בין השבילים, צועדים לאט מחשבות מגבירות את הקצב ואולי זה...

תראי איך הובסנו מצאנו את עצמנו בחדרים שלא היה בהם דבר עמדנו מול שערים שננעלו עלינו לא היתה יציאה...

ואנחנו אוספים החמצות למכביר דברים שלא ידענו להסביר בשולי הדרך עוד עומדים ומחכים עיניים גדולות משוטטות על הפנים שלנו...

ולפעמים כשנגמרים לנו המבטים את מנסה להתחפר בתוכך אני כותב משפטים בודדים על מסך קטן פעם יש לנו ממלכה...

שתפו אותי