חודש: אפריל 2019

את ואני יושבים זו מול זה המחשבות יוצאות בחצאי משפטים אף פעם לא היינו טובים לא בשתיקות ולא במילים...

מביט בשמש, מחכה שהיא תיפול החשכה לא תזיל עלינו דמעה רק תשאיר לנו מקום ללכת בלי כעס זה הזמן...

בואי ניקח את זה לרחוב בואי ניקח את זה לרחוב נתחיל לאט עד שנרגיש מספיק קרובים אנחנו לא...

זה בוקר אירופאי אנחנו לא רוצים ללכת לשום מקום את מביטה בי כמו עומדת על חבל דק מפחדת...

בואי נישאר לשכב במיטה ניתן לזמן לטפטף כאילו הכל מובן מאליו לא נביט מבעד לחלון לא נאזין לקולות שמגיעים...

תאמרי לי מתי מותר לי לעזוב מתי זה בסדר לדחוס את כל מה שנשאר למזוודה תאמרי לי מתי אני...

מתוך הרחובות נקום בין המחסומים אל שמיים פתוחים בחדרים אפלים לא מכבים את האורות מתוך הרחובות נקום לעולם...

את אומרת שאת לא יכולה להיות שמחה ברקע כבישים הופכים אינסופיים אני מחכה באמצע רוצה לעצור את התנועה ...

כל יום אנחנו חוצבים את דרכנו באבן נושאים על גבנו את ההריסות שהשאירו לנו הורינו חלומות שבורים מתוך ילדות...

שתפו אותי