חודש: פברואר 2020

שוב אנחנו בתנועה בזמן שהנוף נעלם לנו מול העיניים מביט עליה נרדמת במושב איש עם מדים עובר , המלחמה...

כשאנחנו רוצים לרקוד אנחנו תמיד מוצאים מקום באמריקה האיומה או בעזה המופגזת בין לבין פותחים חלון ורואים את קו...

את שולחת יד אני מנסה להיאחז בה את באה לקראתי אני כמעט נופל את לא מבינה איך זה אפשרי...

במשקפי שמש וחולצה לבנה היא עומדת מולי מבקשת להיוולד מחדש אל סימנים קפואים שיפשירו עם הזמן כתבתי לה...

ובין הדי הפיצוצים הרחוקים לתמונות שלא נמחקות לנו מראשנו אנחנו מנסים למצוא טיפות של שקט לא להיות חשופים, לא...

את אוספת את עצמך מולי לא לגלות לי סימנים של חולשה ואז מביטה עלי כמו שמביטים על זר תאמרי...

עומד ומתבונן בים הגל שהגיע אל החוף קודם דומה לגל שמגיע אל החוף עכשיו וכל הגלים כולם, שונים ...

ישבנו בחשיכה של בית הקולנוע כשהעולם התפוצץ לאט לרסיסים לא היה לנו מה לומר אז שמרנו את המילים והחזקנו...

מכבה את הרדיו בכוונה זו נסיעה קצרה את אומרת אז אולי תעלה על הכביש המהיר להרגיש את הנוף זז...

שתפו אותי