חודש: מרץ 2020

פוליקר ברקע עוד מעט הכל נסגר משרבט בעט משהו לפני שהוא ישכח מוציא מגירות מהשידה מתיישב על הרצפה...

בואי תיסע איתי לאפריקה נשב על החול החם מול השמש, היא תשרוף אותנו לאט ככה אנחנו אוהבים את הסופרים...

הדרך היחידה שנחזיק מעמד היא אם נשתנה את אומרת ועוזבת ידיים הייתי רוצה להאמין שאת עפה אבל השמיים נמוכים...

ראיתי אותך ישנה בזמן שהתעוררתי מחלום על סיפור של עגנון הבטת עלי מתוך שינה לא יכולתי לנחש חשבת שיש...

תאמרי לי היכן תחכי בסוף אני אגיע זה ייקח יום, שבוע או שנה את יודעת בסוף אני אגיע ...

אנחנו נוגעים, לא נוגעים לעיתים מצליחים להוריד את המסכה מעל הפנים לעיתים היא נשארת כשהלב שוקע והדם עוד מטפטף...

התמונות נעלמו מהקירות ועכשיו אנחנו כבר שניים שוקעים בזמן שנע מצד לצד התמונות נעלמו מהקירות ומחוץ לחדר אי אפשר...

תסתכלי על החיים שלנו עכשיו מלמעלה תסתכלי על החצר האחורית שלנו איך הצלחנו לאסוף את כל השברים בשביל להרכיב...

לכתוב לך פעם אחרונה את המילים להניח אותן לידך ואז להתחיל לצעוד איתך לאט מוסיפים עוד חלק לשלם בסוף...

שתפו אותי