חודש: דצמבר 2020

אנחנו כמעט לבד אנחנו כמעט שם היא אמרה ואני, יכולתי להבין כל מילה מה שהתפספס בין הידיים שלנו...

לא עוזב, לא עם המזוודה ביד אל תפתחי לי את הדלת את לא צריכה לטרוק אותה בדרך חזרה ...

מתיישבים בשולחן האחרון ליד דלת המטבח אפשר לראות מכאן מי נכנס ומי יוצא חלון ראווה שנשקף אל רחוב ריק...

לך תישן ילד אנחנו נרדים אותך יהיה לך הרבה זמן לחלום אנחנו נעיר אותך שכל החלומות ייגמרו ספר...

בתחנה עמוסה בנוסעים הסדרן מצא אותך ביקש כרטיס נראית לו כמו מישהי שנתפסה על חם הבטתי בך במרחק...

את רואה אותי מנסה לנצח בכל מחיר אנשים שחולפים, מקומות חדשים תמיד חוזר על אותם צעדים מתגעגע לאותם גיבורים...

היום שעבר הותיר תחושת מועקה בגדים ישנים, אבנים בכיסים מצאנו את עצמנו במקומות משונים לוקחים אוויר צוללים במים...

בין הקשיים לבושה את מזכירה לי מה זה להיות ילד איך זה להיות אני בגוף זר כשאת באה...

השיער הלבן לא יכול להסתיר דבר כתם קטן מספר, מי היינו לפני שניסינו להיעלם פעם מתחת למעילים כבדים ברחובות...

שתפו אותי