אתה, הכלבים ואני
כל בוקר לוקחים את הכלבים
יוצאים אל הגבעה הישנה
אתה מקדים אותי בצעד
הכלבים נפרדים מאיתנו וממשיכים
אני לא מדבר
אתה מחזיק את הידיים בכיסים
מרחוק אפשר לראות אוטובוסים
מסיעים פועלים אל איזור התעשייה
ומדי פעם שומעים את הכלבים נובחים
על חתולים משוטטים
אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים
יותר מזה אנחנו לא צריכים
לא יודעים לנצח
אף פעם לא היינו צריכים
על הגבעה מול העיר
אתה מראה לי איפה הכל התחיל
מסמן את הגבולות בעיניים ושותק
לא רוצה שתיקח את זה ללב
קרוב מדי בשביל להתרגש
כל בוקר לוקחים את הכלבים
והולכים אל הגבעה הישנה
הכלבים מחפשים עצמות
אתה לא מספר לי לאן אתה ממשיך
עוד מעט השעון יצלצל
היא תתעורר
התיק מוכן, וליד מכונת הקפה
יש דפים לבנים
פעם היא עוד תכתוב
כל בוקר לוקחים את הכלבים
ויוצאים אל הגבעה הישנה
מביטים על המפעלים
הכלבים רצים במעגל, בזמן שאנחנו נעים בעדינות
אנחנו יודעים מה אנחנו רוצים
יותר מזה אנחנו לא צריכים
לא יודעים לנצח
אף פעם לא היינו צריכים
טיול דמיוני שאני עושה כל בוקר, מהגבעה לא רואים דבר ואתה הולך לבד. במציאות זה רק אני והכלבים מטיילים.
השיר נכתב באוגוסט 2013