שלושים שנה
נוסע אל עיר ילדותי
מה לקחתי ומה נשאר
הכביש קצר מדי
לא מסוגל להכיל את כל הזיכרונות
שצפים באקראיות בדרך כמו תחנות מעבר
שומע את יוסי שר על ילדותו
לומד את המילים,
חושב כמה זה יעבור עד שאנחנו נוכל
לכתוב שיר ילדות עלינו
הרי אנחנו כאן, מלקטים עדיין סיפורים
הקיוסקים הישנים שם היינו קונים מסטיקים וגרעינים
המתנ"ס אליו היינו בורחים בשביל לשחק
ביום כיפור רכבנו מקרית שרת עד הסוף וביום עצמאות הסתובבנו עם קצף ברחובות
חצר בית הספר, שם היינו מעשנים בהפסקות
ימי שבת ישבנו והקשבנו לשירים ושערים, ובבוקר היינו רבים מי הכי טובים
כן, נוסע אל עיר ילדותי
הכביש קצר בשביל להכיל את התחושות
פתאום אנחנו יכולים לספור 30 שנה
בתחנה, האוטובוס עדיין לוקח אנשים
אל התחנה בה ירדנו, בשביל להרגיש גדולים
סבתות ואחים בכורים, שכנים ורוכלים
אנשים מוזרים ובלתי נשכחים שידענו לזהות
בערבים נשארנו בחוץ עד מאוחר
ישבנו בגינה שיחות אל תוך הלילה, עם עשן בעיניים
כן, אני זוכר הכל, כותב את זה בשביל לא לשכוח שום דבר
אנחנו יכולים לספור עכשיו 30 שנה
אולי מותר לנו לכתוב שיר על הילדות
על כל מה שנשאר
נוסע אל עיר ילדותי
מה נשאר, מה לקח כל כך הרבה
נוסע ברכב ומאזין ליוסי בנאי שר שירים על מחנה יהודה וילדותו, עוד מעט אני בן 40, חושב לעצמי אנחנו כבר יכולים להסתכל 30 שנה אחורה ולכתוב שיר על הילדות שלנו.
השיר נכתב בפברואר 2017