שוב אני כותב מילים
אסלות
שוב אני כותב מילים
בלי משמעות לזמן שמתרוקן מתוך עצמו
כמו מכונית חורקת על כביש מהיר
שוב אני נשאר בצד וממתין לתורי
אורות חזקים מסנוורים את עיניי
עצרתי את הזמן והמשכתי הלאה
האבק שכך וכל מה שהיה כבר נשחק
אבל אין לי לאן לברוח מזה
שוב אני כותב מילים על דף ריק
מחפש מפלט בתוך סיפורים של אחרים
וממשיך איתם בדרכים לא נעולות
מחכה שמישהו ישאיר לי את השער פתוח
לוקח אוויר ומנסה לא להירדם באמצע הדרך
כשמכוניות חולפות על פניי בכביש המהיר
ואורות של פנסים מסנוורים את עיניי
אני מדליק את הרדיו אולי אשמע שיר אחר
מזוודה במושב האחורי וספר קרוע במושב שלצידי
הרבה אחרי שהאבק דעך
אני עדיין מזיע מימים שאינם
וסיפורים שנגמרו בלי שהספקתי לאסוף אלי דמויות שנפלו עם הזמן
שוב אני כותב מילים
בלי משמעות לזמן שחלף ולרגש שאיננו
אני עדיין נלחם להרגיש קיים
בזמן שמכוניות חולפות על פני בלי הפסקה
כן, אני לוקח אוויר, מנסה לא להירדם
עצרתי את הזמן להרגיש שוב קיים
אבל משהו בתוכי לא השאיר לי סימן
ספק קל שאולי זה בעצם לא נגמר
אין ספק שזה שיר, אין ספק שאני שוב כותב מילים ומחכה שמשהו יקר.
השיר נכתב בספטמבר 2015
