פיסות אחרונות
מצודה ביער
אני לא יכול לשכוח עכשיו
את הפיסות האחרונות שנמחקו מפניי
חפיסות של סיגריות כיסו על אובדן עמוק
תחושה של צער שלא הצלחתי לבזבז
מביט על הפנים
לכלוך בעיניים, עיוותים בצד הפה
פעם ידעתי לרוץ, פעם ידעתי לעצור
אני לא יכול לשכוח את הפיסות האחרונות
כל כך הרבה זיכרונות
כתמים על קיר לבן
אישה אוהבת בלי הפסקה
איך אפשר למרוד בכל זה בלי סיבה
לא יכול להתנגד לכל זה עכשיו
כשהיא מחזיקה לי את היד
ומבקשת ממני לבוא איתה
היא תמיד נמצאת שם, פותחת את הדלת והפתח כל כך צר
מה אני יכול לעשות מול הכעס הזה
עצבים מתפוררים, סבלנות פוקעת
אין לי דרך להביס את השדים
אין לי דרך ללבן את הפחדים
כאבים בידיים, כאבים ברגליים
אני רץ בלי לעצור, אני יודע שזו טעות
זו לא תפילה, זה לא קרב אם אין שם חיילים
אבל אני מת כל יום מחדש מול לב של אישה אוהבת
לא יכול לשכוח את הפיסות האחרונות
מסדרון ארוך, כל הדלתות נפתחות
שמש חזקה בעיניים
לא יכול להילחם בזה יותר
איך מתמודדים עם אהבה אינסופית וזיכרונות נוראיים במקביל?
השיר נכתב באוגוסט 2015
