זה לא הזמן לרחמים עצמיים
אדם ובקבוק
זה לא הזמן לרחמים עצמיים
עוצר בצד הדרך לפני שאני ממשיך
כתובות לא מוכרות, פנים לא ידועות
אני יודע שהדרך ארוכה
אבל כמה אפשר לצעוד על בטן ריקה
סימנים של תחושות קשות בפנים
אכזבה בין הידיים
כמו דקירות קטנות, מבקשות להפשיל שרוולים
לראות איך זה מרגיש
וזה לא הזמן לרחמים עצמיים
שומע קולות, רחשים ודיבורים
אנשים שעשו את זה, עומדים מולי, מנצחים
אני רציתי להרגיש כמוהם, פעם אחת
ואז לרוץ שוב את אותו סיבוב
בדיוק באותו מעגל
אהבתי, שנאתי, בסוף נשארתי לבד
כמה אפשר לגשת אל אותה נקודה מאותה זווית
לקוות שזה יקרה, שזה יתחיל
ואז ללכת משם ולהוכיח את צדקתי
זה לא הזמן לרחמים עצמיים
ואלה ששמעו הכל וראו כל דבר
אתם יודעים מה זה אומר, איך זה מרגיש באמת
אני מכיר את התשובות, זוכר את הזמנים
ניצחתי פעם אחת, אנצח שוב, גם אם בין לבין אפסיד בלי הפסקה
זה לא הזמן לרחמים עצמיים עכשיו
זו תקופה כזו, היא מגיעה אחת לכמה זמן, דברים לא הולכים, דברים לא מסתדרים, אבל זה לא הזמן לרחמים.
השיר נכתב בנובמבר 2014
