אחרי מותי
שולחן כתיבה
אחרי מותי, איש זקן יביט על ציפור בשמיים
שני ילדים ילטפו את המים
ובחוץ התנועה תמשיך לדהור
השקיעה תהיה באותו מקום
והמחוגים ינועו לאותו כיוון
מעבר לגבול, מישהו עוד יצרח
וכאן בפנים, הכותרת תהדהד באותו עמוד
מישהו אחד יצחק מבדיחה
ושנייה יחזור עליה עם טעות קלה
אחרי מותי, הדלתות יפתחו ויטרקו באותה תנועה
ואנשים בבית יאכלו ארוחת ערב מול אותה תוכנית
אחרי מותי, הבטחות קטנות לא יהפכו גדולות
הקיום לא יתפוס פחות מקום
והזיכרון יאחז באותם דפים
יומנים ישנים ועלובים
אחרי מותי, זה יהיה רק אני
שאחשוב על הרגע ההוא, בו לא הצלחתי לאחוז
למשוך אותו עוד שנייה לפני שייעלם
רגע אחד שלא היה בו דבר מיוחד, אבל היה בו ממש
המחשבה שאחרי מותי, באמת יישאר משהו. השיר נכתב באוקטובר 2013
Please follow and like us:
