לא היינו שנינו
ולא היינו שנינו לא היינו שם שזה קרה ועכשיו מול גדרות, עצים הכול עולה באש אתה ואני לא...
ולא היינו שנינו לא היינו שם שזה קרה ועכשיו מול גדרות, עצים הכול עולה באש אתה ואני לא...
ואת לא הבנת, איך אני מסוגל לשמוע שירים של אלתרמן ואני לא הבנתי, איך את לא רואה שפגישה לאין...
אני משיל מעלי את המעיל ונזרק על הספה כול היום חלף והשמיים עדיין לא התחברו את עזבת בבוקר...
לא רציתי שהנסיעה תסתיים הבטתי מהחלון על הגשרים המוארים בחשכה הגדולה, לא רציתי להיעלם ההשתקפות שלי היתה שם...
נוסעים בכביש הערבה את מניחה את הידיים על הרגליים שלך אני מביט על האנדרטה שבצד הדרך תאונה או מלחמה...
לא זוכר איך הגעתי לכאן עשיתי את כל הסיבוב עדיין לא יצא לי להיות בצד השני של הקו זה...
היא תקרא לך ואתה תרוץ אתה רוצה משהו אחר שיש לך לאחרים מה שהיא נותנת אתה יכול להכיל...
בואי נצבע את קירות הבית בלבן ננקה את הכתמים שהשאירו הידיים שלנו לפני שהחלפנו מעשים במילים אז הסימנים עוד...
תני לי לאהוב אותך בלי לפחד מהנצח מהבדידות הפתאומית והנה את עומדת מולי אוחזת באקדח או רק בפרטים...