liront231

עובר ברחוב שאת נוסעת בו הביתה אחרי עוד יום עבודה אולי אצליח לראות אותך נעצרת לרגע חוזרת שנים...

פתאום נזכרתי בכל הדברים שאמרת איך החזקת לי את היד שם מול הים, ליד הסירות בחיים לא חשבתי שלא...

משאירה את המילים על השולחן ויוצאת מהחדר בשתיקה פשוטה מבקשת ממני לאסוף אחרייך משפטים ריקים אני מביט מהחלון, לא...

אוספים דקות בתוך קופסא קטנה מחכים שהסערה תחלוף לפתוח הכול בבת אחת לשים הכול על השולחן את העצב...

נכנסים לרכב הרדיו לא עובד כבר כמה ימים את אומרת לי סע ישר, אני שותק אבל מחפש את הכיוון...

איך מכול המילים שאמרתי לך לא הצלחתי לומר לך מה באמת קורה עכשיו מכול המילים לא יצא לי...

משעות הלילה בנמל עד המונית שחוצה את העיר באור הראשון ממשרדים בקומות הגבוהות עד המוסכים הישנים בקצה של העיר...

תקראי את המכתב שמונח על השולחן שם מופיע החלום לא יכול להימלט ממנו גם כשנדלק האור רואה אותך...

ומוכן להניח את הנשק לתת לך את כול האפשרויות להמשיך להיות לך לעבד גם אחרי שיסתיים המבול אין...

שתפו אותי