מינוס
הלילה, שוב נגמר הסיבוב אני אוסף את החפצים מניח את המפתחות בכיס ויוצא בלי כיוון זה החושך שמסתיר ממני...
הלילה, שוב נגמר הסיבוב אני אוסף את החפצים מניח את המפתחות בכיס ויוצא בלי כיוון זה החושך שמסתיר ממני...
ובאמצע הריצה לוקח אוויר, מדמיין תמונות שמחות אותך מביטה עלי בגאווה שנינו רוקדים שם לבד בחשכה אנשים עומדים...
מנסה לפרק ולהרכיב הכל מחדש לא יכול לקחת את השנים שחלפו כערובה לשום דבר לא יכול לקחת ולמקם אותם...
לא כול הקווים צריכים להיות ישירים לא כול דבר צריך להיות מסודר לא כול הדברים שנאמרים צריכים להיות דברי...
גשם חזק יורד על העיר ושנינו הולכים מתעלמים ממבטים שומע אותם צועקים בראשי איך הם רוצים שאוהב אם...
את אומרת, הרבה זמן לא רקדנו ואני לא זוכר מתי רקדתי הרגליים התעייפו, הידיים נפלו המחשבות לא מפסיקות לזוז...
שקט בלב, שקט בראש לא רציתי לשמוע קולות רעשים עשו לי רע שקט, ולא איכפת לי אם זה בחושך...
שירים שקטים מתחילים להתנגן במקרה לא יכול להפסיק אותם , אני גם לא רוצה מבין כל מילה, כל קול...
וכשאנחנו מתקשים בהליכה, אנחנו מתחילים לרוץ עד שאנחנו מגלים, שאנחנו עומדים במקום רק השמיים זזים עננים עפים, ואנחנו רחוקים...