liront231

בסוף נצטרך להודות לא אנחנו מנצחים מישהו אחר זוכה בפרס הגדול ואנחנו נשארים מחוץ לדלת נשענים על הקיר...

כבישים נוצצים, הלב שלנו בוער חוזרים עכשיו אל העיר אפשר לראות את מגרשי החול הפכו לבניינים השבילים הירוקים נעלמו...

הפנים שלנו נעלמו מהקירות הרוח העיפה את השלטים שהיו אמורים לכוון אותנו פתאום מצאנו את עצמנו אחד מול השני...

יוצא לדרך עם מזוודה מלאה בשירים הרדיו מנגן מוזיקה צלולה בזמן שאתה חוצה את העיר השארת מאחוריך ארון...

לפעמים כשאנחנו עוצמים עיניים אנחנו רוצים למצוא את עצמנו במקום אחר דירה רחוקה מול הפארק, ציפורים מצייצות בחלון אין...

בין מבט על מפעלים ישנים שלא נכנסתי בשעריהם לבנייני רבי קומות, שלא עליתי בקומותיהם ראיתי אותך בחטף מוכרת לרגע אחד, זרה בכל...

שוב החלפנו בתים בשיר שוב נעצנו מסמרים בארון בלי להסביר מי מופיע עכשיו בתמונה, זה הילד או זו הילדה...

האיש שזורק לחם לציפורים יישב על אותו ספסל כשאת תחלפי מולו לבושה בלבן הציפורים יעפו הרחק מגגות הבניינים...

כבר לא מעט זמן אני מתקשה בכתיבה. קשה לי למצוא את המילים, למצוא את המשפטים הנכונים. מדי פעם צץ...

שתפו אותי