מתי נעזוב את העיר
את לובשת מעיל שחור ארוך מניח צעיף על עורפך ושנינו יוצאים אל הרחוב אנשים נעים מהר כמו בסרט...
את לובשת מעיל שחור ארוך מניח צעיף על עורפך ושנינו יוצאים אל הרחוב אנשים נעים מהר כמו בסרט...
יושב על הספה מול מסך כבוי כשברקע מנגינות שמפזרות את המילים בחוץ ילדים הולכים מכאן לשם, בלי לשים לב...
רצים על הקו של הזמן את מפחדת ליפול אני מפחד להחזיק מעמד לחינם מעלינו כבר לא עפים עננים ...
הכל מתבהר כשאת אוספת את כל החפצים שלך אל תוך התיק שמה משקפי שמש בשביל לא לראות אותי מדליקה...
נכנסנו לרכב המערכת התחילה לנגן את לאונרד הקול שלו ליטף אותנו כשלא יכולנו להחזיק ידיים הנחתי את הכובע בצד...
עכשיו כשכל השלטים ירדו כשרק שנינו בדרכים בואי ניקח את הסיבוב נחצה את המחוז אל סופו את יודעת,...
תופסת לי את היד אומרת תירגע, הכל יהיה בסדר, נדבר על זה שני רופאים נכנסים ויוצאים הם עובדים לפי...
נוסע אל עיר ילדותי מה לקחתי ומה נשאר הכביש קצר מדי לא מסוגל להכיל את כל הזיכרונות שצפים באקראיות...