liront231

תביט איך הרוח לא מצליחה לנקות את האבק שעל גופנו אני לא יכול להביט בך, הפנים מול השמש החזקה...

רוצה לפתוח חלון, לצאת החוצה תרגישי איך אני נחנק כאן סימנים על קירות צעדים קטנים, לא מובילים לשום...

תלבש את המדים ותגיד שאתה המפקד אני הייתי צריך להיות החייל שעומד בשורה ומחכה לפקודה עכשיו אתה יכול לצאת...

אחרי 20 שנה, המצוד לא נגמר אני יכול לראות איך זיכרונות מתמונות דומות לשעון שלא מצליח להיעצר אחרי 20...

רציתי לספר לך שביום בו אזכה בלוטו אקנה לנו רכב חדש ניכנס אליו בערב ניסע כל הלילה בכבישים השקטים...

את נעצרת במקום ואומרת תביט, אין אף אחד בתחנה מסיט את המבט אל הצד בשביל לא לראות יודע מה...

על השולחן בסלון תמונה של ילד מנופצת לרסיסים לא, זה לא שם, זה כאן, בראש שלך אין כבר תמונות...

כשנמות לא יהיו לנו סיבות לזכור משהו קיים מלאכים יעטפו אותנו בכנפיהם, ומתחת לעננים יורידו נשורת עלים על רחובות...

כרזות מול הפנים עיניים מנצנצות, כאב או שמחה הכל נספר, הכל נספג מחלחל עמוק ונשאר בתודעה ואתה נתקע...

שתפו אותי