liront231

אחרי מותי, איש זקן יביט על ציפור בשמיים שני ילדים ילטפו את המים ובחוץ התנועה תמשיך לדהור השקיעה...

כל החוטים שתפרנו בימים פתוחים פרמנו לאט, לא בבת אחת רצינו להשאיר לעצמנו שריד גם משרידים אפשר להרגיש חיים...

והשמיים צבועים אדום לא נשארו טיפות של דם בחדר, אין גם עקבות רק שניים הולכים לאט על מסילות מי...

אני רוצה להאמין שלא תהיי בודדה בלעדיי כך אוכל לנוע בלילות קרים בלי לפחד מהדרכים בלי לחזור בשתיקה רועמת...

את יודעת, המילים כותבות את עצמן לעיתים בזעם, לעיתים בחוסר תחושה אז אל תפחדי אם אשכח מה היתה הכוונה...

תמונות על הקיר, שנינו שותקים עוד מעט אצא, את תישארי תחכי לי כשאחזור, לא אשים לב שהלילה הזה לא...

כשאת מניחה את הידיים זו בדידות בלתי נתפסת נופלים גשרים מחסומים הופכים קבועים לא יודע איך לוותר את...

בשעות מתות אנחנו אוספים רגעים של חולשה את לא מגינה על עצמך ואני בוחר לעצמי צד על השולחן...

תביטי עלינו עכשיו קרובים יותר לסוף מאשר להתחלה תמשכי את זה עד הגבול אני אחכה לך שם עם מפתח...

שתפו אותי