liront231

הקציר נגמר, הרוצחים חזרו אל הסרטים קורבנות נעלמו מהנוף נשארו לנו כמה רגעים אז עמדנו מול הספרים מלאים באבק...

אני לא יכול להיות הגבר שלך את לא צריכה אותי בשביל להיות אישה יש בך מספיק מכל דבר שאת...

אוסף את הדברים ונעלם כמו צוללן שמגיע אל הקרקעית וממשיך משם אין פקודות יום, אין מכתב לא מנסה לתפוס...

הם סגרו לנו את הים, אחר כך גם את הפארק אם נמתין יותר מדי לא יהיה לנו סיכוי להתאהב...

כל בוקר מביטים במראה מחפשים את הקמטים שנולדו בנו בלילה והלילה הזה מלא בחלומות שווא מדי פעם נדודי...

את הסתכלת עליה בזמן שהסתכלתי עליו לא הבנתי מה היא עושה שם לא שאלת מה אנחנו עושים כאן ...

לאן שתרצי ללכת אחכה לך בפינה אביט בך מתגוששת עם הרחוב שלטים יקראו בשמך את שומעת את השירים...

אחרי שטרקת את דלת הרגשתי קטן מול המילים שלך תמיד אני חלש בהתקפות נשאר בצד, נותן לאחרים לשחק ...

את עוצמת עיניים באמצע הנסיעה מביט על הנוף של הדרך המשתקף בפס של הנעליים אנשים באים והולכים מתיישבים...

שתפו אותי