liront231

תאמרי לי היכן תחכי בסוף אני אגיע זה ייקח יום, שבוע או שנה את יודעת בסוף אני אגיע ...

אנחנו נוגעים, לא נוגעים לעיתים מצליחים להוריד את המסכה מעל הפנים לעיתים היא נשארת כשהלב שוקע והדם עוד מטפטף...

התמונות נעלמו מהקירות ועכשיו אנחנו כבר שניים שוקעים בזמן שנע מצד לצד התמונות נעלמו מהקירות ומחוץ לחדר אי אפשר...

תסתכלי על החיים שלנו עכשיו מלמעלה תסתכלי על החצר האחורית שלנו איך הצלחנו לאסוף את כל השברים בשביל להרכיב...

לכתוב לך פעם אחרונה את המילים להניח אותן לידך ואז להתחיל לצעוד איתך לאט מוסיפים עוד חלק לשלם בסוף...

גם אנחנו רצינו להגיד שאבי ולהאמין בזה לפתוח חלון בכבש מהיר ולהריח את ריח השדות רגע לפני שאנחנו נכנסים...

זה לילה אחרון בעיר בבוקר נתכנס בתוך הבית נביט זה בעיניי זו ומשהו יתגשם בנו הכל תלוי בטעויות ...

האנשים שסמכנו עליהם, נעלמו לנו עם הזמן במקום לחכות להם יצאנו החוצה והתחלנו לנדוד אבודים בתוך המחשבות חיפשנו...

אנשים באו, אנשים הלכו עמדנו במרכז הם דיברו יפה, הבטנו סביב אנשים אכלו, אנשים רקדו ואנחנו חיפשנו רמזים...

שתפו אותי