בדידות פתאומית באמצע החיים
זנחנו את הרחובות המדרכות נשארו סדוקות זה זמן אחר עכשיו תורנו לצאת מהפריים ולהיכנס בחזרה אולי אנחנו לא...
זנחנו את הרחובות המדרכות נשארו סדוקות זה זמן אחר עכשיו תורנו לצאת מהפריים ולהיכנס בחזרה אולי אנחנו לא...
את מכבה את האור ונכנסת למיטה אני נשאר מול המסך משחק מאוחר דיבורים לא ברורים שלך ושל הפרשן ...
אני משאיר את האור דולק במרפסת ויוצא מהבית לפני שאת מגיעה אנשים מביטים עלי במקרה ואז הם מפנים מבט...
יום אחד, בלי שנשים לב בלי שלום, בלי מילים גדולות לא יהיה מכתב על השולחן כתוביות לא יעלו עלינו...
שפל המילים עולה על גדותיו מגיע עד החוף ומאבד את סירותיו מסע בין הנקודות אל משפטים חסרי משקל...
דרך האימה נגיע אל התחושה אצלה נוכל לבנות בית חדש עשוי פלדה וקירות ברזל דרך האימה לא ניכנע לאש...
שומע צחוק של ילד קטן בוקע מתוכך עומד בקצה של הזמן ומנסה לא להתרחק שדר טלוויזיה מדופלם מספר את...
ראיתי אותך עם מעיל ארוך עומדת בקצה של הרחוב ליד תחנת המונית את לא נכנסת לאף אחת מהן רק...
פתאום באמצע החיים ראינו בניינים קורסים השמיים התרוקנו מכוכבים נשארנו רק את ואני בלב העיר אף אחד לא...