מקומות בלי שמות
הם מוצאים את עצמם במקומות בלי שמות הם לא יודעים איך הם הגיעו לא יודעים איך לצאת מכאן לה...
לא מעט מהשירים שאני כותב הם על בית, מה שהיה ומה שאני חולם שיהיה, על הבית שלנו, זה שאנחנו בונים כל יום וזה שאנחנו יום אחד עוד נזכה לבנות ולגור בו. אומרים שבית זה כל מקום בו אנחנו נמצאים. לא יודע אם זה נכון, הבית בשבילי הוא המקום בו אני נמצא איתך, על הספה, כששנינו מדברים ושותקים, צוחקים ונענשים. אין לי מקום אחר בשבילך, אין לי בית אחר עבורך. יום אחד אנחנו נבנה אותו, יום אחד יהיה לנו בית כמו שתמיד חלמנו עליו.
הם מוצאים את עצמם במקומות בלי שמות הם לא יודעים איך הם הגיעו לא יודעים איך לצאת מכאן לה...
עכשיו השירים לא יכולים להציל משום דבר לא מטביעה או תאונה נאחזת בהם אולי יחזיקו אותך אבל לא הם...
את אומרת שהרבה זמן לא הייתי ילד קטן אז בשבילך אני חוזר אל המקומות בהם לא הייתי מעולם...
שומעים ברקע צלילים ראשונים גיטרות מתכנסות אל מנגינה בזמן שאנחנו עדיין מנסים לברר את המילים הן שלנו או של...
כשהגיטרות מפילות את הבית וכל הדגלים עומדים מול הרוח לא צריך לחפש את הסירות הים שוטף את המלח מפנינו...
הבטחה היא איפה שהבית נמצא הדגל מתנפנף על צריח מבצרים לא בפתאומיות חומות מגינות עלינו יכולים לגעת במים...
את פותחת את הדלת משאירה את המפתחות על השולחן ויוצאת מביט מהחלון, איך זה נראה מהצד שלך אף פעם...
את לא אומרת מילה גם שאת מתכנסת בשתיקות אפשר לקרוא אותך אבל לאט, בלי להשמיע קול מפנייך, מבין עשיתי...