ברשות עצמך
עכשיו אתה ברשות עצמך בפקקים ביציאה מהעיר תמצא לבד את הדרך לחיים עכשיו אתה פותח מנעולים משתחרר מעכבות...
לא מעט מהשירים שאני כותב הם על בית, מה שהיה ומה שאני חולם שיהיה, על הבית שלנו, זה שאנחנו בונים כל יום וזה שאנחנו יום אחד עוד נזכה לבנות ולגור בו. אומרים שבית זה כל מקום בו אנחנו נמצאים. לא יודע אם זה נכון, הבית בשבילי הוא המקום בו אני נמצא איתך, על הספה, כששנינו מדברים ושותקים, צוחקים ונענשים. אין לי מקום אחר בשבילך, אין לי בית אחר עבורך. יום אחד אנחנו נבנה אותו, יום אחד יהיה לנו בית כמו שתמיד חלמנו עליו.
עכשיו אתה ברשות עצמך בפקקים ביציאה מהעיר תמצא לבד את הדרך לחיים עכשיו אתה פותח מנעולים משתחרר מעכבות...
הנהג התחיל לנסוע אישתי נרדמה במושב לידי במסך הקטן הקרינו סרטים בשפה שלא יכולנו להבין הכל את כולם, לא...
הייתי רוצה לדעת שעכשיו זה הרגע הכי טוב שיש אז אתחיל לכתוב על הקירות את כל המילים הכי קשות...
לפעמים הזיכרון מתעתע נוצר תוך כדי תנועה נסענו רחוק בשביל לראות אם הוא קיים אולי הוא תלוי על שלט...
ועומד מחוץ לבית שלך רועד מקור מתעטף מעיל צבאי ישן הכול יכול חלוף עכשיו אין לי לאן לברוח מפה...
ראיתי אנשים יורדים בתחנה כשהרכבת המשיכה לדהור על המסילה רציתי גם אני לרדת אך לא ידעתי איפה הבית שלי...