כמה רע עכשיו
אנשים ירדו במהרה בתחנה, נשארתי לבד, הקשבתי לעמיר שר על פלשתין חשבתי על הדרך הארוכה מכאן לשם ואיך לא...
אף פעם לא אהבתי להיות ילד, גם כשהייתי ילד. תמיד רציתי להיות מבוגר. כשהכרתי את אישתי, הבנתי מה הפסדתי. אז מדי פעם אני חוזר לרגע הזה, חוזר לשלב בו אני ילד, בגוף של מבוגר עם תבונות של אדם שרואה את עצמו זקן.
יש משהו מהפנט בילדים, הבעיה היא שבחלקם יש משהו מפחיד, תמימות דו כיוונית, תפיסה חסרת אחריות של המציאות. תמיד היה לי קשה עם זה.
איזה ילד הייתי
לא הייתי מטפס על עצים והייתי מפחד לעלות על גגות גבוהים. אהבתי להיות ברחוב ולשחק, רכבתי על אופניים בלי פחד. לא היו לנו מחשבים, ולא טלוויזיה רב ערוצית. רק כדורגל ומוזיקה.
אנשים ירדו במהרה בתחנה, נשארתי לבד, הקשבתי לעמיר שר על פלשתין חשבתי על הדרך הארוכה מכאן לשם ואיך לא...
החתול הלבן מחכה בפתח הפארק הילדים חוצים את השביל לאט הם לא מסתכלים על הגבר שהתיישב על הספל מול...
אני רואה את הילדים משחקים בארגזי החול בונים ארמונות אני רואה ילדים מדממים על דיונות אני רואה את...
את רוקדת יחפה על חוף הים המים מגיעים ואז נעלמים גם אני נעלמתי לך פעם עכשיו את רוקדת בלי...
רץ מול האורות לא בשבילך לא בשבילי הסימנים עדיין על הפנים כותרות גדולות, אנשים מדממים לא, אנחנו לא...
סיגריות זרוקות על השטיח ברמקולים , גיטרה מלווה את עצמה הילדים ישנים בחדר השני אנחנו סורגים עוד חלום אחד...
לא זוכר איך הגעתי לכאן עשיתי את כל הסיבוב עדיין לא יצא לי להיות בצד השני של הקו זה...
אמבולנסים מייללים מרחוק כמעט אפשר לראות איך הכביש מתפנה איך האנשים נבהלים אתה אומר לי תפסיק לשים לב לכול...
חוזר לאט אל הסיפורים ההם רחובות עם ילדים צמחי פרא ואיך רכבנו על אופניים לקצה השני של הרחוב ...