יום עצמאות עצוב
ישבנו במרפסת כששמענו את הזיקוקים מתפוצצים בשמיים לאלף רסיסים לפני שהכל נפל והתפרק גם אנחנו היינו כבר מותשים ...
אף פעם לא אהבתי להיות ילד, גם כשהייתי ילד. תמיד רציתי להיות מבוגר. כשהכרתי את אישתי, הבנתי מה הפסדתי. אז מדי פעם אני חוזר לרגע הזה, חוזר לשלב בו אני ילד, בגוף של מבוגר עם תבונות של אדם שרואה את עצמו זקן.
יש משהו מהפנט בילדים, הבעיה היא שבחלקם יש משהו מפחיד, תמימות דו כיוונית, תפיסה חסרת אחריות של המציאות. תמיד היה לי קשה עם זה.
איזה ילד הייתי
לא הייתי מטפס על עצים והייתי מפחד לעלות על גגות גבוהים. אהבתי להיות ברחוב ולשחק, רכבתי על אופניים בלי פחד. לא היו לנו מחשבים, ולא טלוויזיה רב ערוצית. רק כדורגל ומוזיקה.
ישבנו במרפסת כששמענו את הזיקוקים מתפוצצים בשמיים לאלף רסיסים לפני שהכל נפל והתפרק גם אנחנו היינו כבר מותשים ...
זה לא הגיהינום כאן אל תבקשי שמשהו כאן יקפא בשביל שתוכלי להתחרט על כל חטאייך אפשר לשבת מול...
ובאמצע היום, נרדמנו, כשכל החלונות פתוחים לא הפריעה לנו השמש, גם לא הילדים שחצו את השביל ליד המרפסת הם...
בלילה כשנכנסנו למיטה אחרי ששתינו קצת בלי הפסקה פתאום ראית אותי בוכה גוף גדול מתפרק לרסיסים, לא היה בו...
מבין המסכים ראינו את הילדים מנסים לברוח מול השערים הם עמדו חסרי אונים הבטנו בהם מהופנטים, חיפשנו שאלות שאין...
בואי ניקח את זה לרחוב בואי ניקח את זה לרחוב נתחיל לאט עד שנרגיש מספיק קרובים אנחנו לא...