עיר בלהות
מכוניות לבנות מפוארות פועלים זרים על אופניים חשמליים זוגות עם ילדים עוצרים את התנועה, חוצים את הכביש גברים וגברים,...
אף פעם לא אהבתי להיות ילד, גם כשהייתי ילד. תמיד רציתי להיות מבוגר. כשהכרתי את אישתי, הבנתי מה הפסדתי. אז מדי פעם אני חוזר לרגע הזה, חוזר לשלב בו אני ילד, בגוף של מבוגר עם תבונות של אדם שרואה את עצמו זקן.
יש משהו מהפנט בילדים, הבעיה היא שבחלקם יש משהו מפחיד, תמימות דו כיוונית, תפיסה חסרת אחריות של המציאות. תמיד היה לי קשה עם זה.
איזה ילד הייתי
לא הייתי מטפס על עצים והייתי מפחד לעלות על גגות גבוהים. אהבתי להיות ברחוב ולשחק, רכבתי על אופניים בלי פחד. לא היו לנו מחשבים, ולא טלוויזיה רב ערוצית. רק כדורגל ומוזיקה.
מכוניות לבנות מפוארות פועלים זרים על אופניים חשמליים זוגות עם ילדים עוצרים את התנועה, חוצים את הכביש גברים וגברים,...
אם יש לך חמש דקות אני אספר לך מה שאתה תרצה לשמוע עצב קל, אולי סיפור על עולם מושלם...
בדמיוננו, אנחנו שני ילדים בסירה אין כרישים במים, אין רשתות של דייגים זו רק השתקפות שתיעלם כשנתרחק מהחוף ...
שדות ירוקים מתפרשים מצד לצד כבישים בלי קצוות פרות נחות מול השמש בתים עם רעפים אדומים אי אפשר שלא...
אני יכול לגלות את הסוד שלך הם ירו עלינו, ואנחנו נכבוש אותם הם רבים ואנחנו המפלצות שהילדים אוהבים תגלי...
בין השיכונים הישנים, איפה שעדיין תולים את הכביסה על הסורגים לחנויות מבריקות שמציעות את מה שרק מעטים יכולים לקנות...