כביש

ותמיד יש בדמיון כביש אחד ארוך, נופים מתחלפים, פעם זו עיירה קטנה, פעם זה מדבר, פעם שדות ופעם עיר גדולה עם בניינים רבי קומות, והכביש נמשך בלי הפסקה, בלי עצירה. ואני נוסע עליו, מוזיקה מתנגנת, כזו שמשתלבת עם הנוף, אין צורך בזמן, אין צורך בשום דבר, הכל מתחבר לאט, אפשר לנסוע ככה לנצח, לא צריך יותר מזה.

כביש אחד שמוביל לכל מקום, לא נגמר לעולם, כביש נצחי. בשירים ובמציאות.

 

הזמן השקט

  ועכשיו הגיע הזמן השקט יושבים מול הכביש, מחכים שמשהו יקרה אנשים ננעלים על דרכים ומתחילים ללכת אנחנו מביטים בקנאה...

מאמינים

  אוטובוס של מאמינים אנחנו סופרים חטאים בדרך אל הים כשחוצים שכונות נטולות הגדרה   מביטים איך החושך משתנה מכביש...