ברחבה הרטובה
אישה הולכת לבדה ברחבה הרטובה של הקניון היא תחזור הביתה ותמצא את הכוכב הראשי אצלה בסלון גיבורי הילדות שלנו...
אני לא זוכר את היום או את השנה בה המוזיקה הפכה להיות אחד הדברים הכי משמעותיים בחיי, אבל אני יודע שמאז זה לא השתנה, המשמעות רק גדלה והתפתחה. מגיל צעיר אני מתעניין במוזיקה, מאזין לה, קורא עליה, צופה בסרטים שקשורים למוזיקה ומוזיקאים, לא מפסיק ללכת להופעות, נוסע לחו״ל בשביל זה, פעם הייתי מקליט בלי הפסקה, היום אני מוריד למחשב ומעביר לנגן, מסדר רשימות האזנה, כאילו אני בן 16. לעיתים אני תוהה כמה זמן עוד אעשה את זה, אבל כמו רוב גורדון בספר נאמנות גבוהה, כנראה שאעשה את זה לנצח.
אי אפשר בלי מוזיקה
אני לא יכול לדמיין את חיי בלי מוזיקה, בכל רגע אפשרי אני מאזין למשהו. בין אם זה כשאני עובד, כותב, רץ, נוסע ברכב, או סתם כך כשאני בהמתנה.
ייתכן מאוד שהאתר הזה לא היה קם ולא הייתי כותב שירים אלמלא האהבה שלי למוזיקה. אני חושב שבין השירים והטקסטים השונים שנמצאים באתר, אפשר למצוא לא מעט הוכחות לכך.
אישה הולכת לבדה ברחבה הרטובה של הקניון היא תחזור הביתה ותמצא את הכוכב הראשי אצלה בסלון גיבורי הילדות שלנו...
בעולם של גברים את רוצה לגמור את עצמך משתייה לעשות קרחת ולעמוד מולי שלא אדע מה לומר בעולם...
הם יורים בכולם גורדי שחקים, כבישים מהירים צבעים שמשתנים על הפנים לעיתים נדמה, שאנחנו סצנה מסרט עוד...
אנחנו לא עשירים, לא יפים, לא חכמים אבל יש לנו את המוזיקה ויש לנו את הרוח שנושבת בכיוון שלנו...
המוזיקה לא הפסיקה להדהד גם אחרי שהלהקה הפסיקה לנגן והקהל יצא מהאולם ונכנס אל המסכים הגדולים אף פעם לא...
את השבוע האחרון של יוני, ביליתי עם אישתי בהולנד וכן בבלגיה, שם בילינו ארבעה ימים בפסטיבל רוק (ורכטר). במהלך הפסטיבל...