רוחות שקטות
נהג המונית נתן לך עודף ונסע עמדת על המדרכה לא ידעת אם לעלות או להמשיך השכן מהקומה הראשונה עבר הדלקת...
בתקופה מסוימת עבדתי בארכיון של עיתון ובמשמרות לילה היו מסיעים אותנו הביתה עם מונית. אני זוכר את הנסיעות האלה, לא היה ברחוב אף אחד, ברדיו התנגנו שירים, דרך המוקד שמעתי שיחות של נהגים, הייתי מביט החוצה ומרגיש כמו מי שרק עוזב או בא. אהבתי את התחושה הזאת.
נהג מונית לנצח
לעתים אני מדמיין את עצמי מחליף בתור נהג מונית, מסיע אנשים עד הבוקר. זו פנטזיה שנוצרה מסרטים, כאילו זה הדבר האמיתי, לנהוג כל הלילה ולפגוש אנשים, את אנשי הלילה המוזרים.
אך יש מי שבנוי לזה ויש מי שלא. הייתי רוצה להאמין שזה אפשרי, שזה אמיתי, אני יודע שזה לא.
נהג המונית נתן לך עודף ונסע עמדת על המדרכה לא ידעת אם לעלות או להמשיך השכן מהקומה הראשונה עבר הדלקת...
בשדה תעופה מחליפה מטוסים דרכון ביד, מזוודה על גלגלים שלטים מבקשים לא לעשן בפנים רועש, בחוץ מטוסים ממתינים להמראה...
מישהו השאיר לך מפתחות והלך אני לא הצלחתי לשמוע מה הוא לחש לך באוזן המונית הגיעה , והתיישבתי במושב...
עכשיו לבד מתיישב במושב מתגבר על שדים רחוקים עכשיו לבד בקרון , לא מנסה להיזכר איך זה התחיל ולאן...
לא מחכה יותר שתבואי גם אני לפעמים עוד מאחר הם נעלו את השערים וסגרו את הרשימות מקומות אחרונים...
לפעמים אני תוהה אם אתה עוד זוכר איך היינו בורחים מבית הספר אל הגינה הסמוכה לעשן סיגריה ולהאמין שהחופש...