להיות מי שאנחנו
את מביטה בי דרך המראה אולי זה הפוך עכשיו קירות הבית מסתירים מאיתנו נוף יכולים לדמיין איך זה נראה...
לא גדלתי לצד נהר ואני יודע שמלבד נהר הירדן אין בישראל נהר שיכול לשקף תחושה דומה לזו שעולה בלא מעט ספרים, תחושה של גאולה, מחילה וכפרה. אני יכול לדמיין אותו, לשמוע אותו באוזניי, הוא זורם ממש לידי, וכל הזמן מלווה אותי.
אולי זה השיר ההוא, אולי התפקיד שלו בסרטים שאני אוהב, גם אני מחפש נהר להיטבל בו, שינקה את ידיי ויעניק לי שלווה בפנים ובחוץ. אני יכול לראות את הסירות ששטות בו ואת הגדה שמעבר.
כן אני רואה אותו גם כשהוא רחוק ממני חיים שלמים.
מקום הנהר בשירים שלי
בלא מעט משיריי אני כותב על נהר, על הגדה, תפקיד המים והחול. בשבילי הם סימבול להרבה דברים, יכול להיות שאני לוקח את זה רחוק מדי בעולם הדימויים, משאיל אותם מיצירות של אחרים, אך בעיניי הנהר מסמל הרבה, ויש לו מקום ביצירה ובחיים.
את מביטה בי דרך המראה אולי זה הפוך עכשיו קירות הבית מסתירים מאיתנו נוף יכולים לדמיין איך זה נראה...
לאן שלא ניסע תמיד נהיה פועלים בחליפות במדים בלויים, ג'ינסים משופשפים עם מבט עצוב בעיניים, מהתחושה שאף פעם לא...
כשאני מביט במראה אני רואה אותך (זכר) כשאני מדבר , אני שומע אותך (נקבה) אז יוצא מהחדר לראות אם...
רגע לפני שהעולם יתפוצץ רגע לפני שכולם ילכו לישון זיקוקי דינור יעופו באוויר שלל צבעים יכסו שמיים עירומים ובאדמה...
לא יכול לאבד אותך שוב בדירות נטושות האורות עמומים להרוג את עצמי שוב ושוב עד הטיפות האחרונות שיזלגו...