ניו יורק

כשהייתי קטן, שמעתי ממקור שני אמירה, "אם לא היית בניו יורק, לא היית בשום מקום בעולם". ואנחנו בכלל גדלנו על הסיפורים שבניו יורק כל הזמן יש פשע, אנשים הורגים אותך בלי לחשוב פעמיים , משאירים את הגופה על המדרכה ולאף אחד לא איכפת.

כשגדלתי, הבנתי שניו יורק זה הדבר האמיתי. וודי אלן, מנהטן, ברוקלין, השדרה החמישית, ג'אז בווילג', התחתית, סנטראל פארק, סיינפלד, פול אוסטר, לו ריד, ניו יורק ניקס, היאנקיס, נקניקייה ברחוב, הטיילת שליד הנהר. נסעתי לשבועיים בפעם הראשונה, הבנתי שכל מה שחשבתי עליה הוא כלום לעומת המציאות.

ניו יורק ואני

היום אני מטייל בה כל הזמן, ולא משנה אם זה כשאני נמצא ברחוב המסגר, דיזינגוף, שדרות רוטשילד בתל אביב או בפארק ליד הבית בכפר סבא. כשאני רץ אני מדמיין את עצמי לא פעם חוצה את העיר הזאת, העיר המופלאה עם הבניינים והפארקים הגדולים, אני מדמיין את עצמי חלק ממנה, הרי זה רק מקרה שאני מכאן ולא משם, בעיניי רוחי, אני דמות מתוך סרט שצולם בה.

נסעתי אליה שוב, הפעם עם אישתי לחודש ימים בהפרש של עשר שנים מהפעם הראשונה. חיים שלמים כמעט עברו מהטיול הראשון לשני, והעיר השתנתה ללא היכר, אך היא נשארה הדבר האמיתי, העיר הכי מדהימה שיש.