בין הערים
נוסע כל הלילה בין הערים דרך שמשות הרכב יכול לראות אנשים אורזים, אנשים עוזבים רמזורים מהבהבים אפשר להמשיך ...
20 שנה עישנתי. בגיל 14 היתה הסיגריה הראשונה. מסיבת סיום יסודי בחוף בתל אביב, אחר כך בגינה ציבורית בחולון מאחורי המקום בו למדתי לנגן גיטרה. עישנתי בבית, בגינות ציבוריות, מאחורי הבניין של התיכון.
עישנתי לאקי סטרייק, L&M, קאמל, וינסטון. מדי פעם חטאתי במרלבורו, פעם עישנתי אפילו סיגריות של הארלי דווידסון רק בשביל החפיסה עם האופנוע.
הייתי מעשן עם הקפה, הייתי מעשן בערב שישי עם בירה או כוסית, הייתי מעשן בשירים שאני אוהב, זה היה מצב, זו היתה תחושה, מחשבה שזה הדבר האמיתי.
ואז הפסקתי לעשן
מספר שבועות לפני גיל 34 הפסקתי לעשן. זה קרה בבת אחת, סיימתי חפיסה וזהו. עמדתי להציע נישואין לאישתי, ידעתי שאני רוצה ילדים ולא הייתי מוכן לסכן אותם. ההפסקה היתה קלה, מאז לא רק שלא נגעתי בסיגריה, אני לא מבין איך בזבזתי 20 שנה על הדבר הזה. מיותר. גם לא אומנותי כמו שאנשים נוטים לחשוב. אך בתור פריט בשיר, הן מוסיפות נופך פה ושם.
נוסע כל הלילה בין הערים דרך שמשות הרכב יכול לראות אנשים אורזים, אנשים עוזבים רמזורים מהבהבים אפשר להמשיך ...
את פותחת את הדלת משאירה את המפתחות על השולחן ויוצאת מביט מהחלון, איך זה נראה מהצד שלך אף פעם...
עד מתי תקשיבי לשיריי ותחפשי את עצמך בין המילים יושבים מול המים מחפשים לנו שמיים את מבקשת ליצור לעצמך...
הולכים ביחד בשדרה המרכזית מחפשים פוסטרים משנות השמונים תמונות שיזכירו לנו את עצמנו לפני שהתחלפנו אנחנו לא מכאן, אנחנו...
עזבנו את העיר, בשביל לא לחזור השארנו מאחורינו מגרש משחקים ישן ורחבת חנייה בה היינו יושבים בלילות לא...
מדליקה סיגריה ועומדת במרכז אני לא שומע מוזיקה אבל זז לאט את לא אומרת מילה רק מכוונת את התנועה...
עמדנו בקצה לא התאכזבנו, לא היינו מאוכזבים מעולם לא הסיגריות דלקו, בין האצבעות פעם ידענו להרגיש את זה...
נהג המונית נתן לך עודף ונסע עמדת על המדרכה לא ידעת אם לעלות או להמשיך השכן מהקומה הראשונה עבר הדלקת...
תאספי הכל לתיק אחד תנעלי את הדלת סיגריות, מפתחות , אל תשכחי את היומן שלך החנויות לא נפתחו עדיין...