סירות

בפנטזיה שלנו, אנחנו יושבים בתוך סירה ושטים באגם. אף אחד לא מפריע לנו. רק שנינו בתוך הסירה.

בפנטזיה שלנו, יש לנו את כל הזמן שבעולם, את כל המרחב, אנחנו לא צריכים שום דבר. רק את עצמנו אנחנו צריכים. את עצמנו ואת הסירה שלנו.

בפנטזיה שלי, אני יושב על החוף וצופה על הסירות. פעם הן שטות אל החוף ופעם הן מתרחקות. אני נשאר על החוף. בלי מטרה.

פנסי העיר

  פנסי העיר מאירים בלילה רחובות וכבישים סואנים מסנוורים בעיניים, מבליטים כתמים מה הם מבקשים לגלות לנו אנשים שלא מצליחים...

מצלמת

  מול הים, כשהסירות עומדות בקו האופק טיפות של גשם מטפטפות בלי קול השמיים מתכסים עננים שחורים עוד מעט, היא...