אפריקה
בואי תיסע איתי לאפריקה נשב על החול החם מול השמש, היא תשרוף אותנו לאט ככה אנחנו אוהבים את הסופרים...
לצד מוזיקה וספרים, סרטים זו עוד אהבה גדולה שלי. מסרטים של גיבורי על, דרך סרטי מתח ואקשן, דרך סרטי קומדיות או דרמות ועד סרטי דוקו. כל מה שיגרום לי לחשוב, לצחוק או לתהות איך זה להרגיש גיבור או לוזר.
הסרטים גידלו אותנו
יש ימים בהם אני חושב שהסרטים גידלו אותנו, לימדו אותנו הכל על החיים, מתוכם שאבנו השראה להיות מי שאנחנו ומה שאנחנו רוצים להיות. אבל הם נכשלו.
הרי המציאות גילתה לנו את הסוד הגדול, שהחיים זה לא סרט, הכתוביות בסוף שונות, ואצלנו הגיבור הוא לפעמים אנטי גיבור. אך המחיר הוא אותו מחיר.
היום אני מתקשה לראות סרט מלא, בשעות מסוימות אחרי 5 דקות אני נרדם. יש כאלה שאני לא מוכן להחמיץ, אז אני עושה הכל בשביל לא להירדם ולהישאר מספיק זמן בשביל לספר.
בואי תיסע איתי לאפריקה נשב על החול החם מול השמש, היא תשרוף אותנו לאט ככה אנחנו אוהבים את הסופרים...
גם אנחנו רצינו להגיד שאבי ולהאמין בזה לפתוח חלון בכבש מהיר ולהריח את ריח השדות רגע לפני שאנחנו נכנסים...
המלחמה הזאת לוקחת אותנו רחוק מהסרטים שלמדנו לאהוב, הגיבורים הלכו לישון נשארנו לבד על הספה בגדים זרוקים בכל מקום...
לא עזבנו עיירה עלובה לא היינו המפסידנים הגדולים בסרטים זה תמיד יותר רומנטי אצלנו, זה אותה רוח נושבת מקצה...
כיבינו את האור הדלקנו את המסך בשביל לצפות בסרט הישן שם הגיבור תמיד יכול הכל אנחנו נראינו קטנים, גם...
הנהג התחיל לנסוע אישתי נרדמה במושב לידי במסך הקטן הקרינו סרטים בשפה שלא יכולנו להבין הכל את כולם, לא...
אנשים ירדו במהרה בתחנה, נשארתי לבד, הקשבתי לעמיר שר על פלשתין חשבתי על הדרך הארוכה מכאן לשם ואיך לא...
כשנכתוב את הסיפור שלנו הקירות יתמלאו מילים החלל יתמלא תמונות ואנחנו לא נסיר מעצמנו דבר שניים שמעולם לא...
איך מכול המילים שאמרתי לך לא הצלחתי לומר לך מה באמת קורה עכשיו מכול המילים לא יצא לי...