הקול של מריאן
כל הלילה הקשבנו למריאן פיית'פול דמיינו את עצמנו עוברים מתחת לגשר נעלמים בצללים כשעל הקירות כתובות ישנות, דהויות ...
לא מעט מהשירים שאני כותב הם על בית, מה שהיה ומה שאני חולם שיהיה, על הבית שלנו, זה שאנחנו בונים כל יום וזה שאנחנו יום אחד עוד נזכה לבנות ולגור בו. אומרים שבית זה כל מקום בו אנחנו נמצאים. לא יודע אם זה נכון, הבית בשבילי הוא המקום בו אני נמצא איתך, על הספה, כששנינו מדברים ושותקים, צוחקים ונענשים. אין לי מקום אחר בשבילך, אין לי בית אחר עבורך. יום אחד אנחנו נבנה אותו, יום אחד יהיה לנו בית כמו שתמיד חלמנו עליו.
כל הלילה הקשבנו למריאן פיית'פול דמיינו את עצמנו עוברים מתחת לגשר נעלמים בצללים כשעל הקירות כתובות ישנות, דהויות ...
תראי אותנו, בונים לנו בית עם פטישים, מסמרים ודבק יהיו לנו חדרים ומרפסת אבנים להניח עליהם את הספר ...
חוזר לאותו מקום, איפה שלא נותר דבר שלם חוזר ואת? את מזמן כבר לא בבית ענפים נשברו על השולחן...
ולפעמים הדלת נטרקת אפשר להרגיש במשב קל של רוח עומד עם גבי על החדר מתבונן אל הקירות קילופים קלים...
אני אוהב את הגברים שלך חזקים כאלה שיכולים להחזיק אותך שלא תיפלי תתאהבי בהם ואז אדע שאוכל ללכת לדרכי...