מטוסים מתרסקים
חשבתי על מטוס מתרסק בהמראה ואז עלייך את תתגעגעי לפצע ולמבט הכואב יש פער של זמנים, אפשר להכניס לתוכו...
אני חי לא פעם מגעגועים, לדברים שאינם, דברים שלא היו או היו ולא יחזרו. לעיתים אני מתגעגע גם לדברים קיימים, דברים שנמצאים מולי. יש בגעגוע משהו עצוב, אך יש בו גם משהו אמיתי. במיוחד אם אפשר לגעת בו ועדיין להתגעגע אליו.
חשבתי על מטוס מתרסק בהמראה ואז עלייך את תתגעגעי לפצע ולמבט הכואב יש פער של זמנים, אפשר להכניס לתוכו...
שאלת אותי שאלה אין לי תשובה עומד מול פניך קיר מתקלף, נטול הבעות אין לנו לאן ללכת עכשיו...
אני זוכר מה אמרת לי בדיוק כאן זוכר שזה היה כבר מאוחר הוצאנו את המעיל מהארון, הכנסנו את המפתחות...
אחרי שנים כמו במקרה באמצע רחוב הפנים המוכרות הריח ששוב חוזר זה הזיכרון, זה הגעגוע למשהו שמת והשאיר...
ופתאום שוב מתפתח לו סדק בבטן אחרי שנים של עבודה למלא את החלל למלא בטן פעורה שום דבר לא...
ואם נעצור עכשיו נדע לאן לחזור? כל הדלתות נטרקו מאחורינו אף אחד לא משמיע קול האורות נכבו בלי...
שמעתי בראשי את הדלת נטרקת בתוך כל הרעש הזה בדמיוני נוצר שקט בחוץ סערה שככה הגשם הפסיק פתאם ואפשר...