עוד מעט יגיע הסתיו
עוד מעט יגיע הסתיו אנחנו נספור את הימים שחלפו אחר כך נצא החוצה אל החצר לראות עלים מצהיבים את...
ניקח את הדרך … אני נוסע בה כל יום, חוצה ערים ונוטש אותן בשביל דרכים חדשות. בהן אני מגלה את מה שאיבדתי, את מה שרציתי כל חיי למצוא. כשמגיע הלילה, אני מחפש מקום לישון, מקום שאוכל לקרוא לו בית.
אני נוסע והולך בדרך כל יום, גם כשאני בחדר הקטן , ולא חוצה את מפתן דלת היציאה.
אני והדרכים
בדמיוני אני תמיד נע ונד, לעולם לא נשאר, קשה לי לצאת לדרכים מסיבות רבות, אך בדמיוני אני לא עוזב אותן לעולם.
אלה הם חיי, כל הזמן מדמיין דרכים, רוצה לקוות שהגעתי אל המקום בו לא אצטרך יותר לדמיין דרכים חדשות. אז בינתיים רק כותב עליהן.
עוד מעט יגיע הסתיו אנחנו נספור את הימים שחלפו אחר כך נצא החוצה אל החצר לראות עלים מצהיבים את...
את אומרת שהרבה זמן לא הייתי ילד קטן אז בשבילך אני חוזר אל המקומות בהם לא הייתי מעולם...
רגע אחד הם איתי רגע אחד נעלמים באופק זוכר את כל השמות מהדהדים בקול ליוו אותי אל המקום...
כשהאורות מאירים את השמיים ומגלים את הכיעור שביופי אמן התנועה לא מצליח לנוע מה הוא יעשה, כשהוא לא יודע...
האם את מאושרת עכשיו? אני מנסה להבין את הרמזים שעולים ויורדים מהלוח כשאת כותבת את עצמך במילים ללא תמונות...
בדרך לשם, בדרך מכאן מסתירים את השמשות , מדליקים את הרדיו אולי נשמע משהו חדש שיחות ראשונות, שיחות אחרונות...