זיכרון ילדות
זיכרון ילדות נכתב על נייר זיכרון ילדות נכתב על נייר בלילה גשום שום דבר ממנו לא נרטב השתקפות...
אני נושא עמי מטען של זיכרונות, כל אדם נושא עימו מטען כזה, מהו האדם אם לא תיק זיכרונות כבד אותו הוא לוקח לכל מקום.
כמו כל אחד, גם אני מבקש להשיל אותם ממני, אבל מיד יוצר לעצמי זיכרונות חדשים. אי אפשר למחוק זיכרונות, לא טובים ולא רעים. זה היופי, זה הכאב.
זיכרונות, אני וכתיבה
אני כותב את הזיכרונות שלי ואני מודע שחלק מיצירותיי הן דמיוניות וחלקן אמיתיות, רק הזיכרונות תמיד היו, תמיד יישארו.
כולנו מטען של זיכרונות, תיק גדול שלא ניתן לפרק. בכל מקום עולים זיכרונות ישנים ונוצרים חדשים, הלוואי והייתי יכול לשכוח הכל אך אז מה הייתי, מה היה נשאר ממני? שום דבר, כי כל אחד הוא בעצם רק זיכרון.
זיכרון ילדות נכתב על נייר זיכרון ילדות נכתב על נייר בלילה גשום שום דבר ממנו לא נרטב השתקפות...
בתוך חדרך נשמר מפני השדים מפני חשכת הלילה אתה מתעורר מזיע הזיכרונות חוזרים אליך עוברים את כל הדרך...
עמדתי ליד החלון חיכיתי שתבואי אולי כבר היית כאן ולא ראיתי משהו הרי קורה כשזזים בלי כוונה לצדדים ...
זה ג'אז של לילה את שותה על הבר ואני מביט בך מהצד משוגעים חולפים בעיר הזאת לאט אנחנו...
אל תטרקי את הדלת אני לא רוצה לצאת מכאן עד שלא יחלוף מפנינו הצער שנינו יודעים שהמילים לא מספיקות...
כשהאור נכבה והחלומות לא נכנסים לחדר אני יוצא למסע מעורפל בתוך מערבולת של זיכרונות דוהר אל תוך קירות ישנים...
כל מה שאנחנו באים לאסוף בידיים, דועך ונעלם הדברים שסיפרנו לעצמנו לא היה בהם אמת, לא ידענו מה השקר...