עיניים ומבט
זוכר תמונה ישנה הנחת את היד שלך על החולצה סידרת אותה שלא תגלה דבר זוכר תמונה ישנה אולי רק...
אני נושא עמי מטען של זיכרונות, כל אדם נושא עימו מטען כזה, מהו האדם אם לא תיק זיכרונות כבד אותו הוא לוקח לכל מקום.
כמו כל אחד, גם אני מבקש להשיל אותם ממני, אבל מיד יוצר לעצמי זיכרונות חדשים. אי אפשר למחוק זיכרונות, לא טובים ולא רעים. זה היופי, זה הכאב.
זיכרונות, אני וכתיבה
אני כותב את הזיכרונות שלי ואני מודע שחלק מיצירותיי הן דמיוניות וחלקן אמיתיות, רק הזיכרונות תמיד היו, תמיד יישארו.
כולנו מטען של זיכרונות, תיק גדול שלא ניתן לפרק. בכל מקום עולים זיכרונות ישנים ונוצרים חדשים, הלוואי והייתי יכול לשכוח הכל אך אז מה הייתי, מה היה נשאר ממני? שום דבר, כי כל אחד הוא בעצם רק זיכרון.
זוכר תמונה ישנה הנחת את היד שלך על החולצה סידרת אותה שלא תגלה דבר זוכר תמונה ישנה אולי רק...
בזמן שאנחנו מטיילים בין הזיכרונות שלנו כל אחד מאיתנו אוסף לעצמו שאריות רגעים להחזיק לימים שלא יהיה לנו בהם...
אוהב לראות את הרכבות דוהרות חוצות את העיר השלווה לא משאירות אף אחד מאחור זיכרונות בערימות מזדמנות בניינים כהים,...
עומדים ומתבוננים בקיר הערום כמו שני עקורים שמחכים לסתיו תמיד יש לנו מקום אחר להיות תמיד אנחנו בוחרים להיות...
ביום הולדתי השמיים כבו מהר וגשם עמד לרדת אני הבטתי מהחלון חיכיתי אולי בשורה חדשה תגיע ושוב חלף היום...
מכל המילים שכתבתי לך לא הצלחת להחזיק אף אחת מהן בדרך מכאן לשם, כולן נפלו לך ואני עמדתי מולך,...
לפעמים אני תוהה אם אתה עוד זוכר איך היינו בורחים מבית הספר אל הגינה הסמוכה לעשן סיגריה ולהאמין שהחופש...
ריצת בוקר, מקלחת קרה משקה בריאות, ציוצים ראשונים טיפול בעשר, טראומות וזיכרונות נסיעה על כביש מהיר וברקע בסים רועמים...