אחזור להיות ילד קטן
את אומרת שהרבה זמן לא הייתי ילד קטן אז בשבילך אני חוזר אל המקומות בהם לא הייתי מעולם...
שם הכל התחיל, זה לא היה קל, אבל משם זה המשיך, ותמיד חוזרים אליה, תמיד יש לאן. אל הצעצועים הישנים, הגינה בין הבניינים הנמוכים, המגרש הישן, הבית הקטן, הנסיעות והחלומות. הכל מתחבר מעת לעת לשיר או יצירה אחרת.
אני כותב על ילדות, מנקודת מבט של מבוגר שמסתכל עליה כנקודת התחלה , לפעמים כנקודת סיום, לא פעם בתחושה של החמצה נצחית , חלום או אשליה, שמבקשים עדיין להתגשם אבל הם שנשארו מאחור. אני אוהב את ילדותי , למרות שלא פעם נדמה לי שהיא דחתה אותי.
איך הילדות נראית בעיני היום?
והיום, היום אני מתבונן במראה ולעיתים באישה שמולי, אני יודע שאני עדיין ילד שהתבגר מוקדם מדי ומשלים עכשיו פערים. לפעמים זה ילדותי, לפעמים זה נחמד, זו הילדות הראשונה או השנייה שלי, תלוי איך סופרים את זה.
את אומרת שהרבה זמן לא הייתי ילד קטן אז בשבילך אני חוזר אל המקומות בהם לא הייתי מעולם...
לא מצליח לעמוד בקצב שלך כשאת משילה מעלייך זיכרונות אני עדיין עמוק בתוך החשבונות סיפורי ילדות שלא הצלחתי לשנות...
נכנס לאט דרך שער הברזל יורד במדרגות בקצב אחיד מעליי שמים שחורים כוכבים בודדים מסמנים את סוף הלילה ...
ועכשיו, מות ילדותי חתום וסגור מות נעוריי הוא עובדה קיימת לא נותר לי לאן לברוח שיריי לא יחזירו לי...
יש תמונה על הקיר היא עדיין לא נשברה את מביטה עליה מחפשת את עצמך בתוך המסגרת מבקשת את המטרה...
אני לא מוכן לבזבז עוד יום , עוד שבוע אז נותן למים לשטוף את ידיי אין לי בעיה שהכלבים...
אל תיכנסי לכאן יקירתי החיילים נטשו את העמדות נשארו רק שאריות של זיכרונות עלובים פיסות שאי אפשר לעשות איתם...
אל תבקשי דבר את לא כאן בשביל זה אני לא כאן בשביל משהו אחר גם אחרי כל הזמן הזה...